הצהרת הון ראשונה

יועץ מס מקצועי ידע לתת את הדעת לחשיבות הגבוהה במיוחד של הצהרת הון ראשונה, משום שזו תשמש כרמת ייחוס (baseline) לכל ההצהרות העתידיות. למעשה, בכל הצהרת הון שתבוא בעקבות זו הראשונה, תיערך בדיקה שתכלול את שורת הפעולות הבאה: ההון הנקי בהצהרת ההון הנוכחית, פחות ההון הנקי בהצהרת ההון הראשונה, פחות ההכנסות, פחות המיסים ותשלומי ביטוח לאומי, ולסיום, פחות ההוצאות הקיומיות. במידה והחישוב יניב תוצאה שלילית, אזי, תהייה לנו בעיה להסביר כיצד מימנו את הוצאות המחייה. מנגד, במקרה של חישוב חיובי, נידרש להסביר מה מקור הכסף העודף, והיכן ובאיזה אופן הוא מוחזק. מקרה שכזה עשוי לעורר חשד, למשל, כי ביצענו רכישת נכס בחו"ל ולא סיפרנו על כך, משום שאנחנו רוצים להימנע מדיווח על ההכנסות ממנו בעתיד.

בדרך כלל הדרישה להצהרת הון היא אחת לחמש-שש שנים. במקרים מסוימים, נדרשים להגיש את ההצהרה בפרק זמן קצר יותר, ויש מקרים שעוברים להם שנים רבות מהמקובל, ללא כל דרישה. יש להניח שתדירות הדרישה להצהרת ההון היא על פי סיווגי הענפים העסקיים, מתוך הכרת שלטונות המס את המאפיינים השונים של סוגי העיסוקים ושל אלו המובילים אותם.

על פי הוראת המחוקק, הצהרת הון ראשונה נדרשת לפי סעיף 135 (1) לפקודת מס הכנסה. הדוח מוגש במסגרת סמכותו של פקיד השומה לדרוש אינפורמציה נוספת לזו של הדוח השנתי, על ההכנסות לפי סעיף 131 לפקודה. ראשית נבהיר שדוח הצהרת הון הוא דוח אשר מי שהוא עצמאי (ובמקרים מסוימים גם שכירים) נדרשים להגיש אותו אחת למספר שנים. הצהרת ההון נועדה לבדיקת הדיווחים השנתיים של העצמאים, ע"י השוואת היקף ההון בין שתי תקופות, כאשר ההון, לצורך העניין, כולל את סך כל ההכנסות נטו, הוצאות משק הבית וכלל ההשקעות השונות שביצע בעל ההון. דוח זה נבדק בקפידה על ידי רשויות המס, ולכן, מומלץ לערוך אותו בשיתוף יועץ מס מקצועי ובאופן מדוקדק.

הצהרת הון משמשת את רשויות המס על מנת לעמוד על מידת ההתאמה בין גודל ההון בפועל לבין גודל ההון שאמור היה להשתקף מתוך מקורות ההכנסה של המצהיר. כאן עלולה לצוף חוסר התאמה, שעשויה לנבוע מתוך סוגים שונים של הכנסות שלא תועדו בהצהרה, או בשל עריכה לקויה של הצהרת הון ראשונה, בעיקר בשל חוסר מודעות מקצועית להליך מילוי תקין של הדוח. יועץ מס מקצועי יוכל למקד את תשומת הלב לגבי סעיפים בעלי פוטנציאל גבוה לשכחה, כגון מתנות בעלות ערך שהתקבלו ממקורבים או מבני משפחה, או אולי מנכס שנמכר, ושאף הוא לא צוין בהצהרה כפי שמתחייב.