דוח רווח והפסד

דוח רווח והפסד נועד לחישוב הרווח הגולמי בעסק, הרווח הנקי בעסק והרווח המתואם לצורכי מס.
דוח רווח והפסד אמור לשקף את המחזור העסקי של העסק בהתאם למחזור שדווח למע"מ, ובמקרה של אי התאמה, עלול להתעורר חשד שמשהו לא תקין. יחד עם זאת, ישנן סיבות מתקבלות על הדעת לאי התאמה - למשל, חשבונית עצמית לשכר דירה או מכירת רכוש קבוע שבה המחזור הועבר לדוח רווח הון.

הרווח הגולמי בדוח רווח והפסד

הרווח הגולמי הוא התוצאה של המחזור פחות עלות הקניות (בתוספת מלאי הפתיחה ובהפחתת מלאי הסגירה לאחר השמדת מלאי ). במקרים של ייצור, רווח זה מתייחס לכל עלויות היצור, לרבות שכרם של עובדי הייצור. הרווח הגולמי חייב להיות תוצאה חיובית, ולא- זו עדות לליקוי בתמחור של המוצר. רווח זה מבטא את הרווח שנוצר בגין מכירת כל המוצרים, ללא התייחסות להוצאות הנלוות, שיפורטו בהמשך של דוח רווח והפסד. פקידי השומה נוהגים לבחון במהלך הביקורת את הרווח הגולמי, לאורך מספר שנים, ולעקוב אחר שינויים. נוסף על כך, הם נוהגים לייחס אותו לממוצע הארצי באותו תחום. במידה וקיימת סטייה מהותית, יהיה חשש סביר להתנהלות בלתי תקינה של העסק (מכירה ללא דיווח או הכנסת הוצאות פיקטיביות).

הרווח הנקי בדוח רווח והפסד

לאחר חישוב הרווח הגולמי בדוח רווח והפסד, מפחיתים את שאר הוצאות העסק, תחת הכותרת "הוצאות הנהלה וכלליות", הכוללות בין השאר את שורת ההוצאות של הפעילויות הבאות: התנהלות משרדית, אחזקה וכלי עבודה, תקשורת, רכב ונסיעות, כיבוד במקום העסק, עמלות בנק וכרטיסי אשראי, הנהלת חשבונות, פרסום ושיווק, משכורות וקבלני משנה, דואר ושליחויות, אגרות וביטוחים, מיסי עירייה, חשמל ומים, שכר דירה עסקי, התנהלויות משפטיות, השתלמויות וספרות מקצועית, מימון עסקי, וכל הוצאה נוספת שכרוכה ושלובה בייצור ההכנסה. כמו כן, יוכנסו הוצאות הפחת היחסי של הרכוש הקבוע של העסק שיועברו מטופס הפחת, הקרוי גם טופס י"א. התוצאה שתתקבל היא הרווח הנקי או ההפסד הנקי של העסק - תוצאה שמשקפת את מצב העסק ורווחיותו.

הרווח המתואם לצורכי מס בדוח רווח והפסד

אף שהרווח הנקי הוא "הרווח האמיתי" מבחינה חשבונאית של העסק, מס הכנסה אינו מכיר באופן מלא בכל ההוצאות שנרשמו בדוח רווח והפסד. פעמים רבות, מדובר בהוצאות, שלדעת המחוקק, חלקן פרטיות וחלקן עסקיות. בפסקי דין שעסקו בסוגיה זו, נקבע כי הוצאות מעורבות, שחלקן פרטיות וחלקן עסקיות, לא יוכרו (למשל, פסק דין מעונות רוטשילד ופסק דין בן עזר ובניו). על סמך תקנות הקובעות בבירור את החלק המוכר והלא מוכר, יש לתאם בחלק זה של הרווח והפסד, את חלק ההוצאה הלא מוכר, על מנת להגיע לתוצאה של הרווח החייב במס, הן לצורכי מס הכנסה והן לצורכי הביטוח הלאומי. דוגמה להוצאות מהסוג הנ"ל היא זו של הוצאות רכב המוכר 45%, ולכן יש לתאם 55%. דוגמה נוספת היא של הוצאות סלולרי שמוכר 50% או כחלק העולה על 100 ₪, לפי מה שמיטיב עימנו.